נסיעה ארוכה באוטובוס הובילה אותי בתוך עיר שפעם הייתה שלנו. בכל תחנה, צף עוד זיכרון בראשי. כשהיה הראש מלא, התחילו לטפטף לי מהעיניים. תה, תה, אנשים מסתכלים, לחשתי לעצמי. אל תתפרק לי כאן, עוד יסתכלו פנימה ויראו ממה אתה עשוי. שיסתכלו, מלמל עצמי, אולי הם ילמדו משהו.