אפשר ללטף גבול רק מספר מסוים של פעמים לפני שיפקע. כל ליטוף מותח אותו קצת, ובכל מתיחה הוא שב רק כמעט למקום, עד שלבסוף הוא נחצה במשיכה או דחיפה אחת ארוכה מדי. ואחר די גבולות חצויים, קשה מאוד לשוב לאחור ולמצוא היכן פעם חלפו, או למה נמתחו דווקא במקום הזה. ואז עולה שאלה: שלי מי הם היו, הגבולות הללו? של החברה, שלך, שלי? אך אינך שואל את השאלה החשובה בהרבה: אילו מביניהם שמחת שהצלחת לחצות, לאילו אתה מתגעגע, ואיך לעזאזל מבדילים ביניהם לפעם הבאה?