הנוסע בזמן לא חשש מפרדוקסים מעולם. כבר שינה את ההיסטוריה הפרטית של חייו ללא-היכר מאה פעמים ואיבד כך את כל האנשים שהיה ויהיה. אז מה, היה מסביר לבודדים שהיו שואלים, גם בני-אדם הנעים מבעד לזמן בקו אחד ישר שוכחים ומאבדים את עצמם מדי יום מחדש. רק לפעמים, היה מעט עצוב, כי לא הצליח לזכור מה גרם לו לנסוע בזמן בפעם הראשונה. ואז היה נמלא שמחה, כי לפעמים נתקל שוב בסיבה, והיה זוכה לאבד אותה ואת עצמו כל הדרך מהתחלה.