אתה דף. אתה סופג הכול. מילים של אחרים הן דיו ואתה נייר, אבל אינך מתמלא. דמעות מכתימות אותך, אולם אין לך בכי משלך להציע. אתה עמוד עטור אוזני חמור, עמוס שרבוטים והערות, בהם אין לך יד. אם מישהו כותב: מה שלומך? לא אותך הוא שואל. הדברים חולפים על גביך ומיועדים לאדם אחר. מישהו משיב, ומותיר בך עוד סימן, אבל אינך מגיב. דפים לא מגיבים.
הס עכשיו, משהו מרשרש. מחפשים בך צד נקי, או מחליפים אותך בדף הבא. אוושה שקטה, כמעט אנחה, בוקעת ממך. אבל נייר לא נאנח. אל תשכח. דפים לעולם אינם שוכחים.