מכתב לתה - מנועה

היי תה!

אני כבר הרבה זמן רוצה לשאול אותך, מה לדעתך גורם לאנשים להתאהב? אתה חושב שאם עובר מספיק זמן אפשר לאהוב כל אחד?

אגב אני ממש אוהבת את הקטעים שלך באינסטגרם!! עוד לא קראתי את הספרים אבל אני בטח אגיע לזה מתישהו.

תודה שאתה כותב

נועה.

שלום נועה,

לפעמים אנשים שואלים אותי שאלות בנושאי אהבה, כאילו יש לי איזה ידע מיוחד בנושא. אבל הדבר היחיד שאני יודע לומר אחרי כל השנים הללו הוא כמה מעט אני מבין ויודע.

אני חושב שאני מכיר את האהבה שבי, ואת האופן שהיא מתפתחת. אבל מכאן ועד לומר איך אחרים מתאהבים? אני בקושי מצליח להבין מה הדבר שאחרים קוראים לו אהבה, כי התשובה לכך משתנה מאדם לאדם, ומספר ההגדרות כמספר האנשים שאני שואל.

ובכל זאת, אם אנסה להשיב - אני חושב שתחושת האהבה היא דבר חמקמק שאפשר להניח עליו את האצבע כשמרגישים בו, אבל קשה מאוד להסביר במילים. כל הגדרה היא קטנה או גדולה מדי, כל ניסיון להבין אותה כאילו הייתה רשימת מכולת של תכונות נוטה להיכשל. אבל כפי שניתן להניח עליה את האצבע כשהיא נוכחת, אפשר גם להרגיש כשהיא חסרה. לפעמים גם בקשרים שנראים מושלמים, משהו לא שלם. וזה לא הוגן, כשאנחנו לא מצליחים לאהוב אדם שרק רוצה לעשות לנו טוב. אבל אהבה היא לא הוגנת. לא כלפינו, לא כלפי אחרים.

וזאת לא כדי לומר שאם נבלה די שנים בחברת אדם, לא נאהב אותו. אבל זה יהיה סוג אחר של אהבה. זו אחת הבעיות, שהמילה רחבה ומכילה יותר מדי רגשות חופפים, אבל לא זהים.

אז מה גורם לאנשים להתאהב? אני חושב שזה שילוב של גורמים. של חיבור בשיחה, של מגע (או כמעט מגע), של חוסר בטחון, של הערצה והערכה. אינני חושב שאפשר להתאהב באדם שלא מעריכים. זה עוזר אם מרגישים שהוא כמעט מעלינו, מחוץ להישג יד, בליגה מעל (אבל כמובן, איש לא מעלינו באמת. זו רק התחושה. אבל גם אהבה היא בסך הכול הרגשה. וזה די הרבה, להיות הרגשה).

אינני בטוח שזו הייתה תשובה מועילה במיוחד. אבל זו היחידה שיש לי כעת. אולי תהיה לי אחרת מחר, או בעוד שנה. אם כן, אני מבטיח שהיא תהיה שגויה לא פחות.

תודה שכתבת לי. ותודה שאת קוראת. אם אכן תגיעי לספרים, אשמח לשמוע מחשבותייך לאחר הקריאה.

שלך,

תה.

    2