• תה

הדיון

באחד הימים ישבתי עם האל חלד ועם הממציא טריליון הידוע. השניים החליפו סיפורים ואני הייתי עסוק בשתיקה מהורהרת. לבסוף מאס הממציא בשתיקתי ואמר: "תה, מצב רוחך הקודר מדכדך אותי. אמור מה מטריד אותך כבר וודאי נפתור את הבעיה מבלי להתאמץ."


חייכתי אל הממציא הדגול שטרח לנסות לרומם את מצב רוחי ואמרתי, "אני מתנצל, טריליון, הייתי טרוד בשאלה הקשורה באהבה."


הממציא נחר, כדי לסמן שאין זה עניין חדש. אך האל חלד התעניין בסקרנות של נעורים, "מה השאלה, תה? נצל את העובדה שבין שנינו מצויות הן גאונות והן אלוהות. אולי אנחנו נוכל לענות עליה בשבילך."


"ובכן, אני מנסה להבין אם אהבה היא דבר-מה שבו בוחרים בכל יום מחדש, או החלטה שיש להתמיד בה."


"אה, תה, זה ברור," אמר האל בביטחון. "מרגע שהחלטת לאהוב, עליך פשוט להתמיד בדבר. לפעמים יהיו לך רגעי חולשה – ואני לא מכנה אותך חלש, חלילה, זו בעיה שגם אלים לוקים בה תכופות – אבל אם רצונך חזק, תתגבר ותמשיך לאהוב. כך בכל יום, עד הנצח. או מה שבני-אדם תופשים כנצח ביקום הזה, אבל היה נדמה כרגע קצר ביקומים אחרים."


"הא," פלט טריליון. "תה, עליך לסלוח לחלד. כוונתו טובה, אך מחשבתו צעירה. כמרבית הצעירים, הוא חושב שהתמדה פירושה רצון חזק."


"כמובן," אמר חלד, פניו נעלבות. "איך יכול להיות אחרת?"


"שער בנפשך, חלד יקירי, שבהיות תה ילד קטן היה מחליט שהוא מתעב גזרים. אולי משום טעמם, אולי בשל צורתם, או צבעם הכתום. כך או כך, תה הקטן מסרב בכל תוקף להביאם אל פיו."


"נאמר שזה המצב," הסכים חלד בהיסוס.


"אה, אבל תה לא נשאר ילד קטן לנצח. הוא בוגר ומשתנה, ובהגיעו לבגרות, אם אפשר לכנותו אדם בוגר, הוא טועם שוב גזר. ועתה, הוא חושב לעצמו, הטעם לא רע כלל. הצורה, בעצם, סבירה להפליא לירק. והכתום, הוא קובע, דווקא מוצא חן בעיניו עד מאוד," אמר טריליון. "במקרה כזה, האם יהיה זה רצון חזק שיוביל אותו להתמיד?"


"אפשר לטעון שכן," אמר חלד בעקשנות. "אולי מתוך עקרון או זיכרון."


"לא," הפטיר טריליון. "טעות בידך, אל יקר! תה של היום איננו הילד הקטן של אתמול. אתה מבקש ממנו לא להתמיד ברצונו, אלא להיכנע לרצונו של מי שהיה בעבר. כדי שתה של היום יוכל להמשיך לאהוב, עליו להיות חלש, לא חזק. הוא צריך להיכנע להחלטה שהחליט האיש שהחל לאהוב, ולהישאר כנוע. המעשה החזק יהיה לבחור לפי רצונו של מי שהוא עתה. וזו גם הדרך הנכונה, כי מה נוגעות לו מחשבותיו של האיש ההוא מן העבר? מה הוא מבין לגבי המצב שבו נמצא תה העתידי ממנו?"


"בדיוק בגלל זה צריך רצון חזק," אמר חלד. "רצון הוא לא רק עניין רגעי, טריליון, הוא מתמשך. גם אם תה הולך ומשתנה, יכול להיות בו חלק שיימשך כחוט שני מהעבר אל העתיד. רצון הוא לא תכונת אופי, הוא פעולה ממש."


"הבורות שלך אלוהית כמו כל שאר הדברים בך, חלד יקירי," אמר טריליון. "אם תיקח קוביית עץ ותעגל את כל פאותיה חוץ מאחת, עדיין תקרא לה קובייה? באותה מידה, איך תוכל לקרוא לאדם שמשתנה ורק רצונו נשאר זהה אותו האדם?"


השניים לא הצליחו להגיע לכדי הסכמה, והוויכוח הלך והתלהט לכדי ריב. תכף הפנו את מבטיהם הרושפים אליי, כדי שאשפוט מי ביניהם צודק.


התבוננתי במחשבה ארוכה בתקרת החדר ואז פלטתי אנחה. "אני מצטער, עכשיו כשאני חושב על כך, אני לא יודע למה היה נדמה לי שאהבה היא דבר שבוחרים בו."

167 צפיות

2015 © כל הזכויות שמורות. נבנה באמצעות וויקס.