• תה

לסופר הגאוני ביותר בו נתקלתי


תה היקר.

ראשית אני חייבת לומר שמתוך כל הספרים שקראתי שלך הותיר בי את הרושם העמוק ביותר. כל מילה כאילו נחרטה במוחי, כל רעיון וסיפור פנטזיה כזה או אחר העלה בי חיוך אירוני על סיטואציה דומה מחיי עליה השלכתי את הסיפור. מדף לדף הרגשתי יותר קרובה לספר ולא רציתי להפסיק לקרוא. הרי אין אחד שזה לא קרה לו, שהחרטה והגעגוע מילאו אותו. הספר שלך הגיע בזמן המתאים לחיי. בדיוק ברגע בו יכולתי להרגיש איך אני נמצאת בתוך כל אותן מעשיות מתוך הספר.

כל זמן שקראתי את הסיפורים שלך קיבלתי את התחושה שאין סיכוי שהם פרי דימיון. כל הרגשות שטמונים בהם.. האדם שכתב אותם וודאי הרגיש את כולם, ושפך מליבו אל המילים. אחרת לא היו עוברים אל הקורא בצורה כזו חדה ומצמררת. כל הסיפורים שלך הובילו אותי לחשוב מה הסיפור שלך? האם גם בעברך יש איזשהו פצע פתוח של אהבה, שאתה נושא עמך עד היום? האם גם אתה מלא חרטה על אהבה שכבר איננה? זו חוצפה לשאול וודאי, אבל איני אדם מנומס ואף פעם לא הייתי, ולכן אם תהיה מוכן לשתף אני יותר מאשמח לשמוע את הסיפור מאחורי הספר.

תודה לך על אחת מחוויות הקריאה המרגשות ביותר שעברתי. תודה על המילים שהגיעו בדיוק בזמן המתאים בחיי. הגעת עם המילים המדוייקות על מנת להבעיר בי רגשות שחיכו להתפרץ. בחיים לא קראתי משהו ומכל מילה ומילה הרגשתי יותר שייכת. אז פשוט תודה אינסופית. מחכה לספר נוסף.

בתאל.

שלום בתאל,

ראשית, תודה לך על המילים החמות והמחמאות הרבות. לעתים התקופה בה אנו נמצאים צובעת את בגוונים בוהקים את המילים שאנו קוראים. כולי תקווה שגם שנים מעתה, עדיין תמצאי עונג בספר אם תעייני בו מחדש.

אכן, אינך טועה. את סיפוריי וקטעים הקצרים הלבשתי בחוויותיי שלי. מעולם לא הסתרתי זאת. אני כותב, ובעת שאני כותב עולה בדעתי דמות אדם אהוב, אישה שאינה חלק מחיי, או רגע בו חזיתי מהצד. לטעמי, סיפור טוב מורכב מרעיון מעניין לצד מנה הגונה של מציאות. ואומנם, רוב סיפוריי פנטסטיים באיזו מידה - אך אני משתדל להקפיד לתאר את התחושות והתרחישים שבהם נאמנים למציאות ככל שאוכל.

האם יש פצע פתוח בעברי? ודאי. חצי מסיפוריי נובעים ממחשבה על כך. "מה היה קורה אילו הייתה יכולה לשמוע מחשבותיי?", "כיצד זה מרגיש לחיות בתוך ראשו של אדם אחר?", "אילו הייתי מסוגל לצפות בחיי ממרחק הזמן, האם הייתי מבין היכן שגיתי?".

אתנצל כבר עתה על שאיני מסוגל להשיב על שאלתך במלואה. פרטים רבים מדי מסיפורי שלי יחשפו יתר-על-המידה. אך אני יכול לומר: כן, אני מלא חרטה. שגיתי תכופות, בחרתי בכל הבחירות הלא נכונות ואיבדתי את שהיה קרוב ללבי. חלפו שנים מאז, ועדיין לעתים התחושה צורבת למחשבה. מי יודע, אולי למדתי מכך דבר או שניים. אספר לך אם כן בפעם הבאה בה אשגה.

תודה על שכתבת לי. אני מבטיח שספר נוסף אכן בדרך - אף כי איני חושב שאכתוב בתקופה הקרובה ספר סיפורים נוסף שכזה. על סופר לגוון, ואני איני רוצה להמשיך ליצור את אותם הדברים.

כאן, בסוד, אספר לך ולקוראי המכתב כי הספר הבא הוא רומן מאויר.

מחר טוב לך,

תה.

#התכתבות

2015 © כל הזכויות שמורות. נבנה באמצעות וויקס.