2015 © כל הזכויות שמורות. נבנה באמצעות וויקס.

  • תה

סוגיית כתיבה - מכתב משני


היי תה,

ראשית רציתי להגיד תודה. תודה על הדברים שאתה כותב, על הרגשות שאתה מעורר בי. רק כשנתקלתי בכתיבה שלך הרגשתי שאני קוראת כתיבה אמיתית, כתיבה שהרבה שכחו את הדרך אליה וכיצד להגיע אליה. אז תודה לך שהזכרת לכולנו, ולפחות לי, מהי כתיבה.

עם זאת, רציתי גם להגיד שאני מצטערת. לפעמים, כשאני נהנת לתת לקטעים ולסיפורים הקצרים שכתבת לצבוט לי את הלב ולשקוע בהרהורים עמוקים, אני מבינה שהמילים שאני קוראת נכתבו מתוך כאב. אני רק יכולה לשער מהי מידת הכאב שחשת בעת הכתיבה ובעת החוויה בהשראתה כתבת את הסיפורים והקטעים, ועל כן אני מצטערת על כל כאב שסחטת מלבך כדיי שנוכל ליהנות ממה שכתבת. אני לא רוצה שתחשוב שאני מחליטה עבורך שעברת דברים קשים בחיים, רק רציתי שתדע שאני מצטערת על כל כאב שהכתיבה גרמה לך כדיי שאוכל לקרוא את מעשה ידיך. אז שוב תודה, וסליחה.

דבר אחר שאני משערת שהרבה כבר העלו בפניך- כמו רבים גם אני אוהבת לכתוב. לאחרונה החלטתי לנסות ולהעלות את הקטעים הקצרים שכתבתי לדף פייסבוק שפתחתי, בעילום שם. אני לא מעוניינת שאנשים ידעו מי האדם שמאחורי הכתיבה, ואני לא חושבת שיש צורך בכך, את הדף יצרתי כדיי להעלות אליו את הדברים שכתבתי וכדיי לאפשר לאנשים להזדהות איתם, ומן הסתם גם לקבל ביקורת על אופן הכתיבה שלי. כמו כל אדם שכותב, הייתי שמחה לשמוע ביקורות טובות ולשמוע את דעות הקוראים על כתיבתי, אך מאחר והעמוד בעילום שם אני לא יודעת כיצד אוכל לידע אנשים על קיומו.

אי לכך, רציתי לשאול איך התחלת את העמוד שלך, וצברת את 10 האנשים הראשונים שיעקבו אחריי כתיבתך, וכמו כן לשמוע על עצות ודרכים שיעזרו לי לפרסם את כתיבתי ללא צורך בחשיפת שמי..

המון תודה,

שני.

שלום לך שני,

ראשית דבר, תודה לך. תכופות אני אומר זאת לאנשים הכותבים לי, ותמיד אני מתכוון לכך. האושר הגדול ביותר בחיי נובע מכך שיש מי שמשקיע זמן וקורא את סיפוריי והגיגיי הקצרים.

האם כואב לי לכתוב? כן. אך זאת משום שאי-אז כאב לי לחיות. הזיכרון עושה בנו שמות, גם מעבר למרחק הזמן. כתיבה טובה דורשת לעתים כי תחיה את הרגע מחדש בתוך ראשך. אך איני מזוכיסט, איני סובל לשווא. יש הרבה מתיקות מהולה במרירות המתלווה לזיכרונות. אני שמח ליכולת לזמן אותה לאחר כל כך הרבה שנים.

באשר לכתיבה - הרבה אנשים כותבים ברשת, ויש לברך על כך. ספרים נקראים פחות, לדאבוני, אולם יש צורות כתיבה חדשות התופסות להן חזקה בעולם. יש בהן כוח, אך גם חולשה. מלבד העובדה שעצם המדיום - פייסבוק - מאלץ קיצור, רבים מהכותבים החדשים מלאים ברגש אך חלשים בטכניקה. אולי לכן התגעגעת בלבך לכתיבה 'ספרותית'.

כיצד הגעתי אני אל קוראיי הראשונים? שאלה טובה. כפי שאת אולי ואולי לא יודעת, טרם פייסבוק כתבתי בעיקר בטוויטר. שם תמיד הייתי בעילום שם, כפי שאני עתה. כשהבנתי שנחוצה לי מידת חשיפה רבה יותר, פתחתי פרופיל פייסבוק, ולאחר חצי שנה גם דף. אך לפני כן, הייתי שנתיים בטוויטר וצברתי כ2,000 עוקבים. מתוכם, היו לי כ300 קוראים שכבר מצאו בי עניין.

למרבית האנשים אין הסבלנות להמתין כך. ובלאו הכי, סגנונות כתיבה מסוימים לא מתאימים לקיצור הנחוץ בטוויטר (אף כי שם פיתחתי את סגנוני הקצר. טרם לכן תמיד כתבתי סיפורים ארוכים).

אם הבחנת, לאחרונה הכרזתי כי כל יוצר המעוניין בכך מוזמן לשלוח לי הודעה. פעם בשבועיים אפרסם יצירה של יוצר-רשת עם קישור לעמוד שלו. התנאים היחידים הם:

עליו להיות פעיל לפחות 5 חודשים ולפרסם דבר-מה חדש לפחות פעם בשבוע.

אני מפרסם רק פעם אחת. איני ממליץ, רק מניח לקוראים לבחור בעצמם אם מעניין אותם להציץ.

איני מעוניין בתמורה כספית.

יום אחד, ברצוני כי ישיב את הטובה הזו לאחר.

התנאי הראשון נועד לסינון. רבים האנשים שמתחילים לכתוב אך מתקשים להתמיד.

אם את כותבת נחושה, ודאי תוכלי לזכות כך בקוראייך הראשונים. בני-אדם אוהבים לתת הזדמנויות. יש בנו אהבה ליצירה טובה. גם עתה.

מחר טוב לך,

בהצלחה,

תה.

#התכתבות