2015 © כל הזכויות שמורות. נבנה באמצעות וויקס.

  • תה

שאלה לתה - מעומר


הי תה,

נפגשתי היום עם ידידה אחרי שהשאלתי לה את הספר שלך לאחרונה.

אהבנו את הספר מאוד, שנינו, וכשנפגשנו היא העלתה נקודה שלא חשבתי עליה -

בכל הסיפורים מתוארות הנשים (מבחינת מראה חיצוני) כמדהימות על גבול המושלמות. לא מצוינות התכונות הרעות, שבהן מתאהבים לא פחות. אף אחת מהן לא הייתה שמנה, שעירה, בעלת שיניים עקומות וכו'. מה עומד מאחורי הבחירה להציג אותן ככאלה?

תודה רבה,

עומר

ערב טוב, עומר,

אני שמח שגם אתה וגם ידידתך אהבתם את הספר. השאלה ששאלתם היא מהותית, ומראה שידידתך קראה את הספר לעומקו.

אודה כי גם אני הבחנתי בתכונה זו של הנשים הרבות עליהן כתבתי (כמו גם בעובדה שכמעט תמיד אני עוסק באנשים צעירים ומשכילים בני המעמד הבינוני). יתכן ורק בסיפור "גלעין חסר" אני בעצם מציין דמות נשית שהגיבור אינו חושב מיד כי היא יפה.

התשובה היחידה שיש לי להציע היא שאת כל תיאורי הנשים בספר דליתי מזיכרוני. ולמרבה הצער (או שמא המזל?), בזיכרוני כולן היו יפות. ואין בכדי זאת לומר כי לא היו בנשים שהכרתי תכונות שליליות, אלא שהללו לא נצרבו בזיכרוני באותה החיות.

פגם זה בכתיבתי מעסיק אותי רבות לאחרונה. ואולי אחת הסיבות העיקריות לכך שאיני מפרסם בחודשים האחרונים סיפורים חדשים (מלבד העובדה שאני עובד במרץ על פרויקטים אחרים), היא מפאת רצוני לחדש מעט. לדוש בדמויות שונות, בנושאים אחרים. שהרי איני רוצה שזה יהיה גבולי ככותב.

את עיני המחשבה סימאה אהבה. ואותה היכולת, לשלוף ממעמקים תמונות אותן אוכל לתאר במילים, היא זו שגם יצרה את חולשתי הגדולה. וזאת רק הוכחה לכך שעוד איני מוכשר כפי שהייתי רוצה להאמין.

תודה על הקריאה,

תה.

הי תה,

"גלעין חסר" היה הסיפור הכי מדהים בספר בעיני, אם כי לא הסיפור אליו הכי התחברתי. הגסות, הבוטות שבו שברו את כל מה שחשבתי שאני יודע לגביך, לגבי סגנון הכתיבה שלך והשאירו אותי המום. כנראה התיימרתי לדעת יותר ממה שאני יודע.

הזיכרון באמת פוגע במציאות, אבל הוא מה שהופך את האהבה לחזקה כל כך גם אחרי שנגמרה. לדעתי היכולת לראות אותה רק דרך אותם "משקפיים ורודים" שחוסמים את הפגמים היא המקשה על הפרידה יותר מהכל.

בעיני אין סופר מושלם, והצלחת להוציא ממני צדדים שאף סופר אחר לא הצליח. אל תמעיט בכשרונך, הספר שלך היה שם בשבילי ברגעים קשים (ובעקבות ההשאלה אני מקווה מאוד שיוביל גם לזמנים טובים). כמובן שיש תמיד לאן לשאוף, אבל לא הייתי מוריד מכישוריך לרגע.

אם אוכל לשאול, מה הפרויקטים הבאים עליהם אתה עובד? יש אפשרות לרמיזה, אולי אפילו לטיוטה? אני מחכה מאוד כבר לספר הבא.

תודה רבה על התשובה, על היחס ועל הספר,

עומר

שלום עומר,

אני סקרן לדעת - לאיזה סיפור הכי התחברת אם כך?

שאלה נוספת שאני אוהב לשאול את קוראיי: מה טעמך בעניין 'מעשיות-תה'? אלה הסיפורים אודות חלד, טריליון ותה, השונים מעט מהשאר.

"גלעין חסר", כמרבית חלקו השני של הספר, נמצא שם כדי להבהיר לקוראיי שאיני מתכוון לצבוע כתיבתי גוון אחד בלבד. זו גם הנובלטה היחידה בספר. יש לציין, סגנוני בה דומה בהרבה לסגנון בו בחרתי להשתמש ברומן שכתבתי טרם פרסום הספר.

התגובות לסיפור נעות בין הפתעה מרוצה ובין הרמת גבות סולדת. כלעצמי, אני מרוצה ממנו מאוד. הצלילה חזרה אל המציאות טובה מעת לעת. במיוחד עבור שכמותי, החי בעולמות של מחשבה.

סיפור נוסף - ממנו באמת סולדים הרוב - הוא "אדן". כמעט ולא נכנס לספר. אך העורכת שלי התעקשה. מקרה קלאסי שבו טעמו הספרותי של העורך שונה משל כל שאר הקוראים.

אין סופרים מושלמים. איני יודע כיצד אפילו הייתי מגדיר שלמות בתחום הזה. אני מאוד שמח לדעת שמילותיי נגעו באנשים, וגם בך. אך שום כוונה לא הייתה בי להיות סופר של אהבה בלבד.

הפרויקטים עליהם אני עובד?

אני יכול לומר לך שאיני עובד על ספר סיפורים קצרים נוסף (אף כי אני כן כותב מספר סיפורים חדשים. אפרסם את חלקם בקרוב).

אני שוקד על שלושה פרויקטים שונים בימים אלה. הראשון הוא ספר מאויר. איני יכול לשלוח לך טיוטא, אך הנה לך תמונה מתוכו.

השני הוא תרגום של הספר "על אהבה ומעשיות אחרות". עד כה התגובות לסיפורים באנגלית היו חיוביות מאוד, והייתי רוצה לתרגם את כולו בהקדם.

השלישי הוא רומן חדש. אך פרויקט זה מתקדם לאט מכל האחרים. וזאת על אף שהוא כנראה האהוב עליי מכולם.

שבוע טוב,

תה.

#התכתבות