top of page

העולם ואני

העולם מטלפן אליי, אבל הטלפון הסלולרי שלי כבוי במגירה. הוא מנסה לשלוח הודעות בגניבה, אך מזמן כבר ניתקתי את קו האינטרנט בדירה. העולם דופק על דלתי, אני מרכיב אוזניות וניגש למחשב. הוא קורא בשמי, אני קורא ספר בשתיקה. העולם משתולל, ואני בשלי. הוא פורץ מבעד לחלון ופורע את המצעים במיטה, ומפיל את דלת חדר המחשב, והופך שולחן ובודק בסלון בכל הספות והולם בקירות, אבל אני יושב בבית קפה ברחוב הסמוך, שותה תה וצופה בשמיים. ועוד יום חולף בינינו מאז התהפכו היוצרות. אני אדיש ועסוק בשלי, והעולם במרדף אינסופי כדי שאבחין בקיומו.

רוצה להמשיך לקרוא?

רק המנויים של wanderingtea.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

הצטרפות לתוכנית מנויים
bottom of page