top of page

על האוטובוס בלונדון

בנסיעה מאוחרת וריקה ברחובות העיר האפורה, אוטובוס מהורהר אמר לי: תה, לכולם ברור שהשמש מאירה, אבל האם גם היא יודעת זאת? אולי מנקודת המבט שלה, היא בכלל גרם שמיים אפלולי, שיכול רק לקנא בנקודות האור המרוחקות שבשמיים. אז התעקם מעט בעצב, הציץ בנהג והוסיף: כמו אדם, שיכול לקחת את כולם לאן שרק ירצה, אבל לעולם לא להבחין במקומות שאליהם היה יכול לקחת את עצמו.

רוצה להמשיך לקרוא?

רק המנויים של wanderingtea.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

הצטרפות לתוכנית מנויים
bottom of page