שבע שנים אחר כך
נתקלתי בך היום ברחוב. כמטפורה לגשם המכה בי בתחילת חורף בלי התראה. אף כי באחורי ראשי ידעתי שיום אחד אתקל בך שוב, תפסת אותי לא מוכן, כתמיד. ולרגע פערתי פי, מנסה לדוג טיפות ראשונות בלשון יבשה, או אולי אוויר לנשימה הבאה. ולא שהייתי מוותר על הפגישה, או נמנע ממנה אילו הייתי יכול. אני אוהב גשם, ככלות הכול, תמיד אהבתי, וגם בחורפים הקרים ביותר, לא הפסקתי לאהוב. אבל הייתי שמח אילו הייתה לי מטריה, או מעיל, או אמירה שנונה המוכנה לקראתך.
