top of page

תופעת הבדידות

אדם היושב לבדו בבקתה הנמצאת בארץ רחוקה מרגיש בודד לעתים, אבל לא כפי שהיה יכול להרגיש אילו עמד בתוך קהל אדיר, מוקף אנשים זרים. ואף הבדידות הזו מתגמדת לעומת האחרת, העלולה לעלות בו כשהוא במקום שליו ומוכר, מחייך וצוחק, בין חברים ותיקים. ואם יימשך הצמצום, עד שיימצא בזוג בלבד, במיטה אחת, כשאדם נוסף לצדו, אז הבדידות הפוטנציאלית גדלה פי עשרות מונים, הופכת גרועה פי מאה איכשהו, עצומה ונישאת ומאכלת, כאילו צברה כוח דווקא מכיוון שלא הייתה אמורה להיות אפשרית. ורק לבד, בלא נפש חיה לשוחח עמה, התחושה חוזרת להיות נסבלת, כמעט נעימה בצריבתה - אולי מפני שאז, סוף כל סוף, לפתע נדמה שיש לבדידות הצדקה של ממש, וטוב מכך, פתרון. לפחות עד שיפגוש אדם אחר.

רוצה להמשיך לקרוא?

רק המנויים של wanderingtea.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.
bottom of page