top of page

אוסף

כל הלילה אני אוסף בדידויות. הנה אחת קטנה כי לא היה לי הערב עם איש לדבר, הנה הגדולה בהרבה, כי אף אדם לא מסוגל באמת להבין את האחר. הנה בדידות של נעורים, כי גדלת מאוד לבד, והנה בדידות של אהבה, כי נדרשו שנים עד שמישהי אהבה אותך חזרה. יש בדידות של הרגע, יש בדידות של מחר, יש בדידות שאין לה שם של ממש, אבל היא מאוד אמתית ומלווה אותך בכל שעות היממה. אני מצרף אותן אחת לשנייה, למרות שהן לא בהכרח מתאימות. אבל בכוח, אני דוחק ודוחף, עד שהן נערמות בערימה. ורק כשאני משוכנע שאספתי עד כמה שניתן ואת כל הסוגים שבהישג יד, אני מרשה לעצמי לנשום עמוק ולומר: חשבתי שתהיי גדולה יותר. ואז לצחוק, ולקרוא ספר, לבד.

רוצה להמשיך לקרוא?

רק המנויים של wanderingtea.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.
bottom of page