05/16/2017

בשל נסיבות שבהן העדיף שלא לדון, היה מיכאל האיש האחרון ביקום. האדם האחרון, טכנית, אבל האבחנה הייתה נראית לו קטנונית עתה. 

הספינה של מיכאל הייתה אדירת ממדים, גדולה כפלנטה קטנה. הוא קרא לה ספינה, אבל היא לא דמתה לאף כלי שאי-פעם שט בימים. אם כבר, הזכירה יותר לוויתן בצורתה. אך גם תיאור זה יהיה בלתי-מדויק. היא הייתה דומה ללווייתן כפי שענן מוצלח...

07/09/2016

היה ללאה גוף שתמיד גרם לי לחשוב על גוש בצק חצי אפוי. לבן מדי, מעוצב בגסות חפוזה, מלא עד כדי רכות. לא שהייתה שמנה ממש, אבל אף אחד לעולם לא היה מכנה אותה רזה גם אם היה מחפש להחמיא לה בכוח. ישבן רחב ונשי, חזה קטן מדי למידותיה ובטן שנדמה שלא הייתה שטוחה מעולם. אני מניח שהיה משהו יפה בפנים שלה, עם העיניים הבהירות, שנראו לעתים כמעט שקופות בתכו...

02/07/2016

 

 

העיר הייתה בנויה כשעון מכאני מורכב להפליא. היא בהקה תחת זרקור יחיד ואדיר ממדים שהאיר ללא-הפסק. הזרקור נע לאטו על ציר אחיד, כך שרוב העיר נותרה בליל-תמד, פרט לרובע או שניים שזכו לאלומתו באותו הזמן. רק פנסים קטנים ונרות ניקדו את החשכה ששררה ברובעים האחרים. בהם, גלגלי שיניים מרובים הובילו בטרטור חלוד מסילות ארוכות עליהן היו מוצבים בתים. אל...

10/19/2015

 

הדלת הופיעה באמצע השיחה. גדולה דיו למעבר איש אחד, מרחפת באוויר ביניהם ללא מסגרת, אך עם צירים שרמזו כי תוכל להיפתח אם רק תמשוך בידית. אלמוג הסיטה אותה הצדה במבוכת-מה, כפי שהייתה מסיטה קצוות-שיער סוררת מעינה.

 

היה זה דייט, לגבר קראו צבי. בשנות השלושים לחייו, מעט מקריח, אבל עדיין עם מספיק שיער על ראשו בכדי שיכול להתחמק מלגלח אותו מבלי להירא...

10/19/2015

 

 

אלון הציץ שוב בחשבון הבנק שלו. המצב לא השתפר מאז הפעם האחרונה שבה עשה כן.

הוא נאנח בקול. באמת לא היה יכול להרשות לעצמו להזמין את הג'ינג'ית ההיא למשקה אתמול בלילה. או שלושה משקאות. הוא ידע את זה עוד לפני שהוציא את הארנק, ועדיין לא עמד בפיתוי. מה היא הייתה? אוסטרלית, חשב שאמרה. הוא לא היה טוב במבטאים.

 

נותרו לו קצת פחות מחמשת אלפים שקלים....

09/08/2015

הדבר התרחש כשהתיישב דוד אל מכתבתו. הושיט ידו לאחד העטים, היסס לרגע בין השחור לכחול, ולפתע לא הצליח להבחין בין הצבעים השונים או לזכור שמם. מיד לאחר-מכן פסקה התחושה בצד גופו הימני, כאילו לא היה מחובר אליו עוד. הוא הביט באצבעותיו בפליאה כשאלה סירבו לציית לו. אז דהה העולם סביבו לחלוטין, הופך שקט ועמום.

 

לשנייה קצרה היה דוד מבוהל. החושך היה כה...

03/28/2015

במרכז העולם קיים שעון אדיר בגודלו, חבוט ומיושן למראה. אף כי בשעתו נחשב לפאר היצירה, מתקדם בהרבה מכל טכנולוגיה אחרת שהתקיימה לצדו, עתה ניכרות בו השנים. כולו גלגלי שיניים ומסילות ארוכות, אשר בתורם מזיזים גלגלי שיניים נוספים, קטנים יותר, המניעים בוכנות שתכליתן אינה ברורה. המתבונן בו מן הצד עשוי לחשוב שכל אותן תזוזות ותנועות נועדו להאדרת הרו...

12/05/2014

היום עזב את העיר. על המכתבה בחדר הותיר ספר ששאל לפני עשרה חודשים ושכח להשיב לבעליו. היה זה כרך עבה כרס, משהו של בוקובסקי, מוכתם באוזני חמור רבות שרימזו כי נקרא בהפסקות. היא שנאה את ההרגל הזה שלו.

 

הוא לא התקשר. זה לא היה בלתי-צפוי. היא פשוט הניחה שאולי בכל זאת ייצור קשר באיזה אופן. לא שחשבה על העניין ממש. לא באמת.

 

ההבנה תפסה אותה באמצע הר...

12/03/2014

האיש שגר במצפה הזמנים החזיק על שולחנו צנצנת מלאה ריסים. משאלות לשעת חירום, היה רשום על התווית בכתב-יד ישר ומדויק. לכל אחד מן הריסים הייתה מחוברת פתקית זעירה, כמעט בלתי-נראית, עליה צוין היכן ומתי נאסף ולמי היה שייך. מלבד ריס אחד ששמר בשל סיבות סנטימנטליות, מעולם לא אסף האיש ריס משומש.

 

לצד הצנצנת החזיק זכוכית מגדלת, מלקחיים קטנטנים וכפפת ג...

11/21/2014

הזוג היה מגיע לבית הקפה בכל בוקר. הכרתי אותם היטב, אף כי מעולם לא שוחחנו. הייתי עד לפגישתם הראשונה באותו בית קפה ממש. היה זה הרגל מרגיז של מחשבותיי שגרם לי להתבונן בהם, להתמקד בתחילת דרכן של אהבות במקום בכתיבתי.

 

כרוב ההתחלות, לא הייתה מהולה זו בדרמה. היה בה דבר-מה כמעט אגבי. יש בכך מן תסכול, באופן בו אינך יודע כיצד המעשה חסר-המשמעות ביות...

Older Posts >

Please reload

Please reload

סיפורים

2015 © כל הזכויות שמורות. נבנה באמצעות וויקס.