top of page

דברים לאבד

ככל שהאחריות שרובצת עליי מתמעטת, כך אני מפנטז על פחות ופחות ממנה. תאוותי למחסור כה רבה עד כי כבר לא ניתן לספק אותי. ראשית הסרתי מעליי את הכורח להתעורר למקום עבודה, עתה אני כבר מבקש שלא להתחייב לקורת גג. אם זה ימשיך, אנתק קשרים עם חברים ומשפחה, אז מחלומות לעתיד, ולבסוף מהכתיבה עצמה. ביום מן הימים אאבד את המחויבות לגופי שלי, אהפוך לנווד של הרוח, ותמצאו אותי במערה, או בקרן זווית ברחוב, מחייך חיוך רחב וחסר שיניים, וממלמל בערגה געגוע לדברים שעזבתי.

רוצה להמשיך לקרוא?

רק המנויים של wanderingtea.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.
bottom of page