05/16/2017

שבע שנים הפכו אחת עשרה. פנייך דהו במחשבתי עם הזמן, הפסקתי לזכור אותך מדי יום. אט-אט אחרות מילאו את חיי, ואת נדחקת לפינה שבאחורי ראשי. כי אם נמתח זיכרון לאורך האינסוף, אל נתפלא אם לבסוף יהפוך דק מכדי שנוכל לראותו.
 

02/07/2016

אני מתגעגע לימים שבהם אטלס היה מונע מהעולם לנוח על כתפינו. זכור לי היטב הזמן ההוא, לפני ששחו. זה היה לפני שנים רבות, כשעוד היה אפשר להביט בו ולחשוב שהוא האדם החזק ביותר בעולם. לפני שהגיע היום ובו התחיל לשאול אותי מה שלום אמא, ואיך אנחנו מסתדרים בלעדיו.

11/28/2015

באוטובוס אתה משעין ראשך אל זגוגית החלון בעייפות. הנוף חולף לנגד עיניך בקצב אחיד, אך אתה אינך רואה. אינך בוחר שנה או תאריך לנסיעה, אלא תקופת חיים המכילה אדם אחר. תמונת פניו היא הדלק היחיד הנחוץ כאן.

 

הזמן לתחנת היעד ארוך מאוד, נדמה ששנים חולפות עד שמגיעים. לפתע אתה מוצא...

10/24/2015

שניהם מתגעגעים לדברים דומים מדי יום. לריח מוכר, לצליל קול, לשינה משותפת. שניהם אינם מבינים לאן הללו נעלמו, ומתנחמים זה בחברת זה בבוא ערב.

10/19/2015

 

הייתי רוצה לספר לכם קצת על אמי.
 

כשהייתי צעיר, לקחתי את אושרה של אמי כדבר מובן מאליו. חושבני שבנעוריו, אין אדם מבחין ברגעי אומללות רבים או בעצב בהוריו. אולי אין זו אשמתו, שכן להורים יש נטייה להסתיר מילדיהם את כאבם כשהם יכולים, מתוך ניסיון לסוכך עליהם. כך או כך, הנחתי...

09/08/2015

 

פעם לא היה מושג כזה בטלפון, שיחות אחרונות. גם לא היו הודעות, שיחוחים ומסרונים המסודרים לפי הסדר שבו נשלחו ונוהלו. לא היית יכול לראות אדם נדחק, יום אחר יום, במורד הרשימה, כאילו כדי לסמן את התרחקותו האטית מהחיים שלך. לא היה ניתן לראות את כל השיחות וההודעות שבאו אחריו, א...

07/30/2015

לבבות כלל אינם מוקפים בחומות, אלא בערים. גם בהן גרים אנשים, אך סביבם צומחת העיר מעצמה. לעתים קורה שאחד מדריה יפסע בשביל שפעם הכירו היטב, ויגלה כי הוא מוביל הרחק מהמקום אליו ניסה להגיע. לפעמים מדובר בחבר קרוב, או בבן-משפחה. לפעמים באדם שפעם היינו, ועתה לפתע הבין שמזמן ה...

06/18/2015

בילדותי היו הוריי אמידים, אך בנעוריי כבר ירדו מנכסיהם. זכור לי שראיתי את הקו במו-עיניי, ביום שבו קרא לי אבי אליו וביקש בעדינות שלא אזמין יותר חברים לארוחות בביתנו.

06/01/2015

גם לזיכרון יש סימניות משלו, נקודות אליהן ניתן לשוב בכל זמן כדי לקרוא מחדש רגע אהוב במיוחד. בחלוף השנים, הופכים אלה לעמודים הראשונים להיפתח בשיחה עם בני-אדם אחרים. 

05/09/2015

לעתים אנשים שואלים אותי מה הטעם בכל החרטה הזו עמה אני חי. ובעצם, מה הטעם בחרטה בחיינו בכלל. בתגובה, אני נוהג למשוך בכתפי, לחייך ולומר: זה עניין של בחירה. והם מניחים לעניין, מתוך מחשבה, אולי, שאני מתכוון לכך שזו בחירה להתחרט.

 

אך למען האמת, כוונתי היא אחרת. בכל החלטה שאנ...

04/10/2015

 

עומד להיות יום חם היום. אולי הייתי צריך לנשק אותך לפני תשע שנים.

 

 

 

 

 

 

03/05/2015

הלילה החל חולף, מסיר לאטו גלימתו הקרירה מעל העיר. נאהבים זעו באי-נחת במיטותיהם לתחושת הזמן הקצוב שלפתע נראתה לעין, שתיינים הביטו בשמיים המתבהרים בצער, וכמה זוגות טריים התפלאו לגלות שהעולם המשיך במרוצתו. אחדים אף ניסו להיאחז באימרתו הכהה של הליל העוזב בכוח, רועדים למגע...

03/05/2015

הזמן מטשטש הרבה פרטים. רגשות, ריבים ישנים, היכרויות. תנו לדי ממנו לחלוף, וגם החברות הקרובה ביותר יכולה להפוך להנהון מרוחק בין שני זרים עם עבר משותף. כשכבה גאולוגית שרק מומחה יוכל להבחין בה ולומר: כאן היה פעם הר של קרבה.

02/22/2015

יש לי ספרים שיודעים כשאיני בסדר. מן המדף הם ניבטים אליי כשאני שב אל החדר, פושט מעיל ארוך, משליך צעיף על גב כיסא ביד רועדת ומשתרע על המיטה בבגדים מקומטים. בלאט הם מצקצקים זה אל זה, רשרוש דפיהם נופל על אוזניים עייפות. שוב, הם לוחשים כשאני נאנח, שוב הוא חושב עליה. כמה קשה...

02/22/2015

פעם היו מלחמות בהן לחמנו באבנים. לאחר מכן למדנו את השימוש בחרב, ובמהרה המצאנו את הרובה וגילינו את האטום. כל זאת משום הפחד הקמאי שלנו מהמלחמה הראשונה, זו בה לחמנו במילים.

עמוד הבא >

Please reload

קטעים קצרים

Please reload

2015 © כל הזכויות שמורות. נבנה באמצעות וויקס.