שאלה על האיש שוויתר - מספיר

את התוכן טקסט הזה אני מנסה לכתוב כל פעם מחדש כבר הרבה פעמים.

הבנתי שסך הכל, כולנו ליאור.

ולאחר שבכיתי התרגשתי בסיפור ורכשתי את העותק של "על אהבה ומעשיות אחרות" החלטתי לשאול שאלה די תמימה:

מה קרה לליאור אחרי שוויתר על העבר?

האם הם התחתנו? הם היא עזבה אותו? ואם כן, על מה הוא וויתר?

שלום לך, ספיר,

מרגש מצדך לכתוב לי, ואני שמח לגלות שהסיפור העסיק מחשבותייך כך גם לאחר תומו.

זו אכן שאלה טובה - מה קרה לליאור כשהסיפור הסתיים. אף כי ניתן לשאול אותה בסיומו של כל סיפור - מה אירע לדמויות כשהאור כבה. לאן המשיכו חייהן כשעינינו פנו הרחק מהן?

התשובה אינה פשוטה כמו השאלה, חוששני. כי אינך שואלת באמת מה קרה לליאור, את שואלת - תה, מה קרה לליאור בדמיונך? באותה מידה הייתי יכול לשאול חזרה: ספיר, מה קרה לליאור בדמיונך?

ליאור הוא אדם המוותר על נתחים מחייו כדי שלא יאלץ להתמודד עם כאב. הוא מפריד אותם מעצמו ומותיר אותם, לכאורה, לאנשים אחרים. הבקשה של לילך, לאכול גלידת וניל שוב, היא בקשה להתמודד עם האבדן. בקשה להבין שכל האנשים הללו לא נשארו בפיסות החיים שהותיר להם. אלה נשים שהמשיכו הלאה בסופו של דבר. רק הוא, בעצם הוויתור, נשאר תקוע. הוא כאדם שנפצע בחלקים שונים בגופו, ועתה מסרב להזיז אותם מפחד שהכאב ישוב, למרות שהגלידו כבר לפני שנים רבות.

האם לילך וליאור התחתנו? האם עזבה אותו? אולי חזר ליאור לאחת הנשים שהותיר מאחור לפני שנים? ואולי, רק אולי, מצא מישהי חדשה, אחת שעמה היה מסוגל לחלוק את כל הדברים שפעם ויתר עליהם. ואולי לא. אולי לא היה מסוגל לאכול גלידת וניל, למרות הבקשה של לילך. ובמקרה כזה, המשיך לבוא אל הספסל מדי ערב, לצפות לבדו בשמיים, עד יומו האחרון.

איני יכול לכתוב לסיפור הזה סוף עבורך, חוששני. כי לומר מה אירע לדעתי יכול רק למחוק את מה שאחרים מדמיינים שקרה לדעתם. אוכל רק לומר שבמקרה של ליאור, הוויתור על העבר היה כמעט ההפך מוויתור - הייתה זו קבלה. השלמה, והסכמה להרגיש שוב את כל הדברים שעד עתה לא העז.

תודה לך על שכתבת לי,

ותודה על הקריאה,

שלך,

תה.

#התכתבות