הקושי השני - מיואב


היי תה,

קראתי את הספר שלך "על אהבה ומעשיות אחרות" ואת הפוסטים שלך בפייסבוק.

למרות היותי הומו, אני עדיין יכול להזדהות עם הסיפורים כי הם אוניברסלים, אולם כשאני מנסה להשוות את החיים שלי לסיטואציות המתוארות אני מבין שלי יש קושי נוסף.

אם לסטרייט יש משוכה יחידה - האם היא מעוניינת בו, לי בפרט ולקהילה הלהט"בית בכלל, יש משוכה נוספת - האם האדם הזה גם הומו. המסוכה הזאת, לפחות לפי דעתי, נראת לי הרבה יותר מסובכת, ומורידה הרבה יותר אפשרויות.

רציתי לשאול אותך מה דעתך לגבי המשוכה הזאת וכיצד ניתן להתמודד איתה.

או שאלה יותר קשה, כיצד אפשר להמשיך לאהוב את החבר הכי טוב שלך, לאחל לו את הכי טוב, ולדעת שהוא לעולם לא יאהב אותך חזרה?

תודה,

יואב

שלום לך, יואב,

אני מתנצל על שכה התעכבתי מלהשיב. בחודש האחרון זכיתי למכתבים רבים, ורק עתה אני מתפנה להשיב למרביתם.

ראשית, שאלה לי - האם זהו מכתב פרטי או מכתב למדור "מכתבים לתה"?

שאלה מאוד מורכבת אתה שואל אותי. כמובן שכשאתה משתייך לקהילה שאין לה סממן אחד חיצוני, לא תמיד תוכל לדעת אם האדם שמולך עשוי להיות מעוניין. למרבית הגברים והנשים יש, לכל הפחות, את הידיעה שבן המין השני כנראה מעוניין באנשים מסוגו.

אבל כפי שאמרת בעצמך, יואב, לאיש לא מובטח שהאדם האחר יהיה מעוניין בנו חזרה. גם אם מדובר באישה שאוהבת גברים, אין לדעת אם תאהב את הגבר שאתה, ולהפך. כך שלמרות שהמשוכה גבוהה יותר עבורך, כולם מסוגלים להבין אותה במידה. למרבית האנשים יש טיפוס שהם מעדיפים, מראה, אישיות, ועוד ועוד קריטריונים. לכן מרבית האנשים, גם הסטרייטים, נתקלו בעבר בבעיה הזו של: אני איני נכלל בסוג האנשים שברצונך להכיר.

אף כי כמובן שלך יש פחות אפשרויות, פשוט משום שיש פחות גברים שמעוניינים בגברים.

כיצד ניתן להתמודד עמה? בחברה פתוחה הדבר קל יותר. בדרך כלל אדם מעוניין מפגין סימנים. זה נכון לבני-אדם מכל סוג, וכולנו לומדים לפלרטט.

הבעיה היא במקומות שבהם הומוסקסואליות נחשבת סטייה - שם יתכן מאוד שאנשים יסתירו את עצמם, או יסרבו להיות גלויים בעניין שלהם. לצערי, אין לי פתרונות לשאלה הזו, רק הרהור כללי שאנו מסבכים את העולם יתר על המידה.

כשלעצמי, אני חושב שמיניות האדם היא דבר גמיש. לרובנו יש העדפה לכאן או לכאן, רובנו נוטים להתאהב בהתאם להעדפתנו המינית, אבל מרגע שמשחררים מעט את מלבושי החברה מעלינו, רבים האנשים שמגלים שהם מסוגלים להימשך ליותר ממין אחד.

וכעת לשאלתך הקשה יותר. דווקא כאן, אינך שואל על עניין שהוא נחלתם של הלטה"בים בלבד. גם לסטרייטים, אתה יודע, זו בעיה נפוצה, להתאהב בחברה הטובה ביותר, ולהפך. ובדרך כלל מדובר באהבה שאינה דו כיוונית.

ניסיוני מלמד שהאהבות הללו קשות במיוחד. לעתים קרובות, הן נגמרות פשוט בכך שחייבים להיפרד לזמן מה, מפני שהכאב רב מדי. אבל מי שמסוגל להתגבר על הכאב ואכן לרצות שלאחר יהיה באמת טוב, עשוי לזכות בחברות שתלווה אותו לשנים העתידות לבוא.

כן, לפעמים אנו נאלצים לוותר על שאהבה נפשנו בידיעה שלעולם לא ירצה אותנו חזרה. לפעמים אנו נאלצים להסתפק פשוט בנוכחות שלו בחיינו, בידיעה שבעצם היותו כאן, הוא מעשיר אותנו.

ולפעמים, אין ברירה אלא לעזוב. כדי שהוא יוכל להיות מאושר, וכדי שאנו נוכל להיות כאלה גם כן - יום אחד, בעתיד, כשיפסיק לכאוב כל כך.

אני מקווה שיבואו עליך ימים טובים,

שלך,

תה.

#התכתבות

2015 © כל הזכויות שמורות. נבנה באמצעות וויקס.