מכתב לתה - מאושרית


היי תה,

מאז שהתחלתי לקרוא את הכתיבה שלך, נהייתה לי מן שגרה כזו שבכל סוף יום, אני אקרא משהו שכתבת ואלך לישון.

אז החלטתי בוקר אחד לקום ולחפש את הספרים שלך באשדוד ולא נחתי עד שהשגתי.

טוב אז שאלתי אלייך היא-

האם אתה חושב שהמחשבה לאחור על סיטואציות/אהבות שקרו בחיים באמת תגרום להסקת מסקנות משמעותית, מהבחינה של "להמשיך הלאה"?

מקווה שהבנת אותי..

לילה/בוקר מקסים ותודה:)

שלום לך, אושרית,

אנא קבלי את התנצלותי על העיכוב הארוך בתשובתי. קיבלתי מכתבים כה רבים לפתע, וימיי הפכו עסוקים.

הלא תדעי, מעולם חלמתי שלמישהו תהא שגרה של לסיים את יומו בקריאת מילותיי. אף לא כשחלמתי על להוציא ספרים שיקראו בידי רבבות אנשים. לא חלמתי זאת. יש פלאים שאדם אינו מדמיין עד התרחשותם. תודה לך.

לשאלתך:

האם אני חושב שהמבט בדיעבד על דברים יכול לגרום לאדם להסיק מסקנות משמעותיות ולהמשיך הלאה? הדבר מאוד תלוי, אושרית. אני חושב שבחלוף הזמן, אדם זוכה לפרספקטיבה. לפתע הוא מבין דברים שקודם לכן נשגבו מבינתו. מעשים שעשה, מילים שאמר, סימנים שהיה צריך להבין ולא השכיל לעשות כן בשעתו.

העניין בזמן, הוא שאם תמתין די, כמובן שתסיק מסקנות. השאלה היא מתי. השאלה היא האם המחשבה לאחור היא שעושה זאת, או שמא אירועי החיים שהתרחשו, דרכם אדם מביט בעברו כפי שהוא מתבונן בכוכב מרוחק בעדשת טלסקופ.

לא תשובה טובה במיוחד, חוששני. אוסיף על כך משפט אחד, אולי: אני חושב בכנות שאדם החושב על אירועי העבר ירוויח מכך. אף כי הוא גם עשוי להפוך אומלל לתקופה.

אבל לפעמים זה בסדר להיות אומלל משום שאיבדת אדם אחר.

תודה לך על שכתבת לי,

שלך,

תה.

#התכתבות

2015 © כל הזכויות שמורות. נבנה באמצעות וויקס.