חסר
כשהייתי חסר, הייתי פוגש אנשים וגוזר אותם בדמיוני לצורה שתתאים לחוסר שבי. וכך היה קורה שלפעמים, בניסיון למלא את הבור שבתוכי, הייתי מגלה את הפער המצוי בין הדמיון לאדם, ומתאכזב מרה. מהם, על שלא היו כפי שקיוויתי. מעצמי, על שאיבדתי את היכולת לראות מה נמצא מולי, ולא מה נחוץ לי.
