הנפילה
קשה שלא להתאהב באדם הגורם לנו להרגיש מעניינים. במיוחד בפעם הראשונה שבה מישהו צולל לתוכנו וחושף: מחשבות, חלומות וזיכרונות שנדמה שלא סיקרנו איש. קשה גם שלא להתאהב כשצוללים לתוך אדם אחר, ומגלים שתשומת הלב שלנו יכולה להיות חשובה עד כדי כך. אבל אלה דברים שקשה מאוד להחזיק לאורך זמן: הערכה, תשומת לב ועניין. נדמה שמשהו תמיד אובד בהיכרות ארוכה, שדבר-מה הופך מובן מאליו. ומישהי פעם אמרה לי שזו ציפייה גדולה מדי מאהבה, שתחזיק את כל זה, ושדי בכך שתישאר יציבה, כשותפות בטוחה. ואני אמרתי ששום דבר בעולם איננו בטוח, ורק כשמבחינים בכך מבינים שכל החיים הם חבל צר וגבוה, הנמתח מפסגה לפסגה, וממנו מאוד קל ליפול. ובמצב כזה, הבטחתי לה, שומרים היטב על תשומת לב, הערכה ועניין, כי לטעות משמעו לאבד או להיאבד. אבל היא לא הקשיבה, ובעצם מזה תקופה כבר חדלה מלהקשיב. ובמחשבה לאחור, כלל אינני יודע אם הצליחה לשמוע קולי בעת שנפלה.
