top of page

כמה כבד

העולם לא מעמיס עליי מכפי כוחותיי. גם לא נחלשתי עם השנים, כפי שלפעמים נדמה. רק למדתי לצעוק חזק יותר, למדתי להיאנק בכאב של ממש, להשמיע קול כשקשה. כך שעכשיו, העולם נרתע מעט בכל פעם שהוא מניח עליי משקל. וזו אסטרטגיה מצוינת, לפעמים. כל עוד אינני מתחיל להאמין שכוחי תש. כל עוד אני מפנה את הכוח שהתפנה בי, ולא שוכב במיטה ימים ארוכים ומהרהר עד כמה העולם כבד.  

רוצה להמשיך לקרוא?

רק המנויים של wanderingtea.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

bottom of page