תשישות

פרידות מכלות את כוחותיי, לעתים למשך שנים. לכן איני אוהב להכיר אנשים בתקופות הבאות אחריהן. עבור אדם עייף, כל הפעולות מתישות, אפילו אלה שמהן הוא אמור ליהנות. ביליתי די שעות מותש במיטות של אחרים, נע בתוכם בעוצמה שנובעת מקהות, העברתי די שיחות ארוכות אל תוך לילות כשבתוכי העיניים עצומות. איני אוהב את נשימותיי הכבדות, הקשות, את הנגיעות האדישות, המרוששות מכמיהה. איני רוצה בהן. אבל אדם לא יכול לישון מבעד לתשישות של פרידה, רק להתהפך בין השמיכות מצד לצד עד שהוא נרדם, כדי להתעורר בבוקר, שוב עייף. כך שוב ושוב, מדי יום, מדי לילה, שבועות, חודשים, אצל חלקנו שנים. ואין ברירה, אין ברירה אלא להמשיך להתקיים, לעשות מעשים, לומר מילים, ולא להרגיש כמעט בדבר מבעד לערפל התשישות.