top of page

תוכן העניינים

באזניות עולה שיר ששמעתי פעם בבר, בעיר טוקיו. ישבתי שם עם אישה. אולי היה זה בית קפה, בעצם. פרטי השיחה דהויים, קווי שולחן העץ נעלמו, גם צבעו במדויק לא ברור לי עוד, אינני יודע מה שתיתי בערב ההוא. אפילו פניה נמוגים בי, כדף בספר שנותר זמן רב בשמש. ורק תוכן העניינים מציין שפעם היה מלא במילים.

רוצה להמשיך לקרוא?

רק המנויים של wanderingtea.com יכולים לקרוא את הפוסט הזה.

bottom of page